Subscribe to our Newsletter

News

An Accelerator or an incubator? Who should you join?

Start Israel Portal, February 20, 2014

מכרז החממות הטכנולוגיות של המדען הראשי מגיע אל הישורת האחרונה. בסוף חודש מארס ייחתם המועד האחרון להגשת מועמדות להפעלת חממות טכנולוגיות בזכיון מטעם המדען הראשי של משרד הכלכלה. 

לפי המכרז החדש שפרסמה המדינה, תקופת הזכיון של חממה חדשה תהיה לשמונה שנים. בין השמות שהוזכרו כאלה שהגישו מועמדות להפעלת חממות נמנות פיליפס וג'נרל אלקטריק.

החממות הטכנולוגיות הן גופים המופעלים בזכיון מהמדען הראשי המנהלות ומלוות השקעות בחברות סטארט-אפ.

 לפי המודל של חממה ממשלתית, 85% מהמימון למיזם מגיע מהמדינה, ו-15% מגיעים מהזכיין. אם זו חממה רגילה, אפשר לקבל עד 2 מיליון שקל מהמיזם  (כשחממה פריפריאלית יכולה לספק מימון של 2.5 מיליון שקל). בתמורה להשקעה הזכיין אמור לקבל בין 50%-30% מהמיזם. 

מדוע בעצם יש צורך בהפעלה של חממות טכנולוגיות בתקופה שבה תוכניות ההאצה הפרטיות רק הולכות ומתרבות? שוחחנו על הנושא עם ברק גולדשטיין,מנכ"ל חממת TerraLab של קרן ההון סיכון  Terra venture partners ודנו בהבדלים בין חממות לאקסלרטורים וכיצד יכול יזם לבחור בין כל תוכניות ההאצה לסטארטאפים הפועלות כיום בשוק.

Barak's photo

מה ההבדל בין חממה טכנולוגית לאקסלרטור?

גולדשטיין: "המודל של האקסלרטורים בישראל הן תוכניות של שלושה עד חמישה חודשים, כשההבדלים בין האקסלרטורים השונים הם באחוזים שהם לוקחים מתוך המיזם, המקום הפיזי שניתן ליזמים והתמיכה לאורך הדרך".

"אקסלרטורים לוקחים לרוב 10%-6% מהמיזם בתמורה להשקעה של 50-20 אלף דולר. בארץ צצו בתקופה האחרונה תוכניות האצה רבות וגופי-ביניים כמו חללי עבודה משותפים, המספקים מקום לעבוד בו ולעזור ליזם לזמן מוגבל".

"יש מקומות כמו האקסלרטור של מיקרוסופט או תוכנית EISP של 8200, שלא לוקחים אחוזים מהמיזם אך גם לא מבצעים השקעה, והם מספקים תמיכה בפיתוח המוצר ועזרה בפתיחת דלתות כדי לקדם את המיזם".

"רוב היזמים מגיעים לתוכניות האצה בשלב הסיד, פרה-סיד, בדרך-כלל לפני בניית Minimum viable product) MVP  ). לרוב יש להם רעיון או קונספט למוצר, אבל הם לפני בניית אבטיפוס. בתקופה הזאת הם עוברים תהליך האצה לפיתוח המיזם כדי להביא אותו למצב שהוא מספיק בשל להגעה לשוק".

"במרבית המקרים המיזם עוד לא בשל ליציאה לשוק אבל הוא כבר מחפש מימון ראשוני – השקעת סיד ממשקיע אנג'ל או מיקרו-פאנדס. מרבית היזמים שאנחנו רואים שמגיעים אחרי תוכנית אקסלרציה נמצאים עדיין בשלבי פיתוח מוקדמים מדי כדי לקבל מימון מקרנות הון-סיכון. מרבית בוגרי האקסלרטורים לא זוכים בהכרח להשקעת קרן הון סיכון". 

"חממה לעומת זאת, במודל הישראלי, היא תוכנית שמתאימה לרוב לשלב של פוסט-אקסלטור. בשלב הזה, המיזם נמצא אחרי תוכנית האצה אבל במרבית המקרים הוא עדיין לא מתאים למימון של Round A מקרן הון סיכון".

 

"במודל של החממות, המדינה למעשה לוקחת על עצמה את מרבית הסיכון של קידום החברות. ברגע שיש למיזם הכנסות, הוא מתחיל להחזיר את הכסף שהוא קיבל מהמדינה, בתנאים נוחים של ריבית הנמוכה בדרך כלל מהריבית הבנקאית. גם תנאי ההחזר נוחים, כי ההחזר לא עובר 3% מההכנסות, כך שההחזר יכול להתפרש על גבי כמה שנים".


"הרבה מאוד יזמים מפחדים לקחת כספי מדען מכל מיני סיבות וסטיגמות שקיימות בשוק, אבל אין לכך סיבה אמתית. גם Waze נעזרה בתחילת הדרך בכספי המדען וקיבלו מימון של מיליון דולר. לאחרונה גוגל החזירה למדען פי שלושה".
 

איך יזם יכול לבחור מבין כל התוכניות הקיימות בשוק?

"יזם צריך לשאול את עצמו, במה היית רוצה לקבל עזרה? מה הערך המוסף שאתה מחפש? אם זה מקום לשבת ולהתייעץ עם יזמים, ואתה מסוגל להגיע בעצמך למשקיעים, אז אפשר לשבת במקום עבודה שיתופי או באקסלרטור".

"יש כמה פרמטרים שצריך לפעול לפיהם. הראשון הוא באיזה שלב נמצא המיזם? אם אתה נמצא עדיין בשלב הרעיון או MVP, בשלבי סיד או פרה-סיד, אז אקסלרטור יכול להיום מקום טוב".

"במודל של אקסלרטורים, במרבית המקרים מגיעים ליום האחרון שהוא הדמו-דיי, יום הצגת המיזמים בפני משקיעים, ומה שקורה לעתים קרובות הוא שחברות רבות לא זוכות לקבל השקעה אחרי הדמו-דיי. לא בגלל שהמוצר לא טוב או שהצוות לא מוצלח, אלא כי יש משתנים רבים בתהליך קבלת החלטה האם להשקיע במיזם בדמו דיי. לאחר מכן, משקיעים רואים שלא זכית להשקעה באקסלרטור ואז הם מניחים הנחות מסוימות, לעתים מוטעות, לגבי המיזם".

"בחממה, המיזם מקבל כסף בתחילת הדרך, הוא מוותר על יותר אחוזים אבל יש לו שקט נפשי של שנה וחצי לפתח את המיזם. אחרי זה הוא יכול לצאת ולגייס Round A מקרן הון סיכון".

 

איך בוחרים חממה?

"צריך לשים לב מי עומד מאחורי החממה: האם מדובר בחברה או קרן שתוכל לבצע בעצמה גם את השקעת ההמשך, בין אם בתור משקיעה יחידה או כחלק מקבוצת משקיעים?

"אם היזם צריך משאבים, כסף ותמיכה ברמה יומיומית, חממה יכולה להיות יותר מתאימה לו. יש תמיכה ומעטפת של יועצים, מרצים וצוות שעוזרים באופן שוטף. שהות בחממה מספקת שקט נפשי לפתח את המיזם ולא להתעסק ברדיפה אחרי הכסף".

"בנוסף, היזם צריך לבדוק האם החממה מגבילה את ההשקעה הראשונה בחברה לגובה ההשקעה של המדען (בחממה רגילה מדובר ב-2 מיליון שקל כולל כספי המדען) ובחממה פריפריאלית מדובר ב-2.5 מיליון שקל. יש חממות כמו TerraLab שמתחייבות בפני חלק מהחברות להשקעה ראשונית גבוהה יותר". 

"כשיזם פונה לחממה, חשוב שידע לאן הוא פונה. אנחנו מקבלים פניות של יזמים מתחומים שאנו לא עוסקים בהם, ולכן כדאי שהיזמים יבדקו מיהן החממות המתאימות להם ושהם מתאימים לאג'נדת ההשקעות שלה".
 

 

Back to Press Releases
Back to top