Subscribe to our Newsletter

News

Who's going to start Africa's Waze?

Calcalist, July 8, 2013

עד 2015 אפריקה תיהפך לשוק המובייל השני בגודלו בעולם

העסקת למכירת ווייז היא ללא ספק סיבה לגאווה גדולה לקהילת ההיי־טק בישראל, אבל היא גם הזדמנות לחשב מחדש את המסלול אל היעד הבא. שוקי Base of the Pyramid‏ (BOP‏) במדינות מתפתחות יכולים וצריכים להיות היעד הבא של החדשנות הישראלית.

ווייז, כמו רוב המיזמים הטכנולוגיים שהצליחו בגדול, פונה לקהל יעד ממעמד בינוני־גבוה במדינות מפותחות ומתפתחות: נהגים בכלי רכב פרטיים, שמורידים אפליקציה לטלפון החכם או לטאבלט כדי להתנייד מהר יותר וביעילות גבוהה יותר בין הבית למשרד, לפגישות ולטיולים.

זה נהדר בשביל ישראלים, אמריקאים ואירופים שחיים את אורח החיים השבע יחסית של העת הנוכחית, אבל זה לא מהווה עזר משמעותי למרבית אוכלוסיית העולם. מתוך כ–7 מיליארד בני האדם על כדור הארץ, כ–2 מיליארד בלבד מתגוררים במדינות הנחשבות מפותחות, בעוד היתר נמצאים בכלכלות מתפתחות, לרבות באסיה ובאפריקה. עבורם, ווייז ודומיה קצת פחות רלוונטיים. הגברים, הנשים והילדים בעולם השלישי מתגוררים לרוב באזורים כפריים, מתקיימים מענפי כלכלה מסורתיים וסובלים מנגישות מוגבלת לתשתיות בסיסיות.

כך, הטכנולוגיה שועטת קדימה, אך 4 מיליארד בני האדם הנמצאים בתחתית הפירמידה, "אוכלוסיית ה–BOP", ומתקיימים על פחות מ–2.5 דולרים ליום, נותרים מאחור - וצורכיהם המינימליים אינם זוכים למענה. כבר כיום אנחנו סובלים מההשלכות של הפערים העצומים בין הכלכלות המפותחות לאלה המתפתחות. אחת התוצאות הבולטות של פערים אלה היא גלי הגירה, שגוררים עמם בעיות כלכליות וחברתיות במערב והתרחבות העוני והבערות.

האוכלוסייה האפריקאית לא סולדת מטכנולוגיה. להפך. בשל היעדר תשתית טכנולוגית בסיסית, לעתים, כשהמדינות האלה כבר מאמצות טכנולוגיות דרך חברות בינלאומיות, הן מתחברות דווקא לטכנולוגיה המתקדמת ביותר. כך קרה שמיליוני אפריקאים החזיקו בטלפונים מדור 2 עוד לפני שחלק מאוכלוסיית העולם המערבי החזיק בו.

27% מהאפריקאים משתמשים בפייסבוק לעומת 18% באסיה 

כמה נתונים מעניינים להמחשת הפוטנציאל העצום שבשוק האפריקאי ומידת אימוץ הטכנולוגיות בו: ב–2011 היו 620 מיליון קווים סלולריים פעילים באפריקה. עד 2015 צפוי המספר הזה להגיע ל–900 מיליון, ואפריקה תיהפך לשוק המובייל השני בגודלו בעולם.

האפריקאים מתחברים ומתקשרים באמצעות פייסבוק עם שיעור חדירה מרשים של 27% מהאוכלוסייה שמחוברת לרשת החברתית, לעומת 18% בלבד באסיה. בקניה, לדוגמה, 70% מהאוכלוסייה הבוגרת משתמשת בבנקאות סלולרית - יותר מבחלק ממדינות המערב "המפותח".

הנתונים האלה לא מובנים מאליהם, אם מביאים בחשבון ש–80% מאוכלוסיית אפריקה מרוויחים פחות מ–4 דולרים ביום. היזמות הטכנולוגית חייבת אפוא לראות לנגד עיניה גם את השווקים המתפתחים. האחריות לכך אינה רובצת רק על כתפי היזמים, אלא מונחת גם לפתחם של המשקיעים. אלה מעדיפים לרוב את התשואה בטווח הקצר, ונוהגים להסתכל מהאינטרס הצר של צורכי העולם המערבי - בעוד שחלק לא מבוטל מהפוטנציאל הכלכלי קיים דווקא בשירותים וטכנולוגיות הפונות לשווקים המתפתחים.

לא מדובר במדע בדיוני. כבר כיום, יש דוגמאות רבות לחברות שמצליחות לשלב בין הצלחה עסקית משמעותית לבין פיתוח מדינות נחשלות. אחת מהן היא חברת הטכנולוגיה Busylab, שמובילה מאז 2005 מהפכה בענף החקלאות באפריקה. עד להקמתה, חקלאים בגאנה ובמדינות אפריקאיות נוספות שיווקו את סחורתם מבלי לדעת נתונים בסיסיים כגון מהו מחיר החיטה בעולם או אם יש מחסור בסוכר, המעלה את הביקוש לסחורה שלהם.

חוסר האונים של החקלאים גרם להם להפסדים. הפתרון הגיע בדמות פרויקט בשם "Esoko", פלטפורמה טכנולוגית פשוטה יחסית לטלפונים ניידים, שאיפשרה לחקלאים לקבל עדכונים יומיומיים לגבי מחירי הסחורות בעולם באמצעות הודעת טקסט. השימוש בטכנולוגיה הפשוטה שינה את פני החקלאות באפריקה - לא פחות - ושיפר פלאים את מצבם הכלכלי של רבבות חקלאים. דוגמה זאת ואחרות צריכות לשמש השראה גם ליזמים ולמשקיעים ישראלים.

פיתוח בשווקים מתפתחים אינו רק עניין מוסרי, אלא גם עסק רווחי שעשוי להפוך את ישראל למעצמה כלכלית באותם שווקים. זהו האתגר האמיתי הניצב בפני ווייז הבאה.

הכותב הוא, ברק גולדשטיין,  שותף בקרן ההון סיכון TERRA Venture partners ומנכ"ל TerraLab venture

 

 

Back to Press Releases
Back to top